פרשת בהעלותך כוללת 3 חלקים ובהם נושאים שונים אשר על הקשר האמיץ בינהם נעמוד כעת.במרכז הפרשה תחילת מסעם של בני ישראל במדבר לאחר הקמת המשכן והשראת השכינה כאשר פניהם לכיוון ארץ האבות, ארץ כנען.כל הנושאים בפרשה קשורים ותלויים במסע זה ויש לומר שעניינה של הפרשה הוא היציאה מהסטטוס קוו של הישיבה סביב הר סיני ותחילת התנועה אל הארץ.
מבנה הפרשה:*
1.ההכנות האחרונות למסע:
א.העלאת הנרות במנורה
ב.טהרת הלויים והנפתם
ג.פסח במדבר:
1.עשיית הפסח הראשון (והיחיד) במדבר
2.פסח שני
2.תיאור המסע:
א.תיאור מהלכי המסע
ב.החצוצרות ושימושן
ג.סדר מסע הדגלים
ד.בקשת משה מחותנו ותחילת המסע
ה.ויהי בנסוע הארון
3.התוצאות הישירות מן המסע:
א.מנסיונות בני ישראל את ה':
1.התבערה
2.תלונות המתאווים תאווה
3.תגובת משה ותלונתו
4.שבעים הזקנים
5.התקדשות העם לקראת אכילת בשר
6.בחירת שבעים הזקנים
7.השלו
ב.חטא מרים ותוצאותיו
תוכן הפרשה:
1.ההכנות האחרונות למסע:
3 הנושאים הראשונים עניינם אחד- הפעולות של "מכה בפטיש" לפני תחילת המסע בכל אחד מהמעגלים :כוהנים,לויים וישראל.
הכהנים:
א.העלאת הנרות במנורה
עם הקמת המשכן ובתום ימי המילואים על הכהן להדליק את נרות המנורה ובכך ניתן האות לתחילת העבודה במשכן, זוהי אם כן הפעולה הראשונה שמתניעה את המסע אל הארץ מצד הכהנים.
הלויים:
ב.טהרת הלויים והנפתם:
השלב האחרון לפני כניסת הלויים לתפקידם הוא תהליך ההטרות מטומאת מת והנפתם, מעין חיזוק ועידוד ליוצאים לעבוד בצבא ה'.הנפתם זוהי אם כן הפעולה האחרונה המוחלת על הלויים ומיד לאחריה אומר הכתוב בפירוש:
וְאַחֲרֵי כֵן בָּאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה עַל הַלְוִיִּם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם (במדבר ח,כב)
ישראל:
ג.פסח במדבר:
עשיית הפסח הצריכה את בני ישראל להיטהר מטומאת מת ע"מ להקריבו, אותם שלא יכלו להיטהר קיבלו פתרון של מועד שני, בי"ד באייר.ההיטהרות ועשיית הפסח היוו את ההכנה האחרונה של ב"י לפני תחילת המסע מהר שיני אל ארץ כנען.הפסח היווה אם כן הפעולה האחרונה לפני תחילת המסע.
2.תיאור המסע:
החלק השני של הפרשה ולמעשה לב ליבה הוא עניין המסע עצמו, כאן מתארת התורה את העובדה שהמסעות נעשו ע"פ הענן,החצוצרות ומשה האומר בנסוע הארון "קומה ה'" וכו' וממילא מובן מדוע מוזכר הציווי על עשיית החצוצרות וכן בקשתו של משה מיצתרו לשמש להם כעיניים שהרי אין סומכין רק על הנס אך משסירב יתרו לעשות כן הרי שמשה לוקח את אחריות הניווט האנשוית בפיסקה המסיימת"ויהי בנוסע הארו ויאמר משה וכו'.תיאור סדר הדגלים מאיר את חלקם של בני ישראל במסע כשהם צועדים ע"פ דגליהם.
3.התוצאות הישירות מן המסע:
תחילת התנועה לכיוון ארץ ישראל נושאת בחובה אחריות רבה ותחושה של שינוי העומד באוויר מה שהביא את העם לרתיעה וחששות מפני העתיד ,הלך הרוח הזה התבטא במלואו כמובן בפרשת המרגלים ובתוצאותיה אך דומה שהאווירה העכורה הזו החלה כבר בפרשתנו, כאשר הבקיעים הראשונים מתגלים דווקא בקצה המחנה-בקצינים שבו(רש"י).רוח זו המשיך "לבעור" גם בשאר העם שהחל לחפש תואנות שונותעל המן וביקש-בשר.שאר הקטעים בחלק זה הינם תוצאה ישירה של התלונות- החל מהעמדת מוסד 70 הזקנים וכלה בשלו הניתן לעם להשקיט רעבונו לבשר.
בפאתי הפרשה מובא סיפורה של מרים המדברת באחיה משה ובאשה הכושית שלקח.ניתן להמשיך את המגמה שצוינה קודם ולומר שמניעיה של מרים גם כן היו קשורים בהתקרבות לא"י אלא שבאו משורש חיובי: טענתה היתה שכיוון שיצאנו אל המסע ואנו קרובים מאוד להיכנס אל ארץ הקודש שעצם השהייה בה מעתירה קדושה על יושביה הרי שעל משה לחזור בו מפרישתו מאשתו.חשוב לציין שהקפאת מגמת התנועה והמסע שכה איפיינה את הפרשה - למשך שבע ימים של המתנה למרים- מעידה על הכוונות הטובות של מרים ועל ההבדל הגדול בינה לבין המתלוננים גם אם בשני המקרים היו אלה תוצאות ישירות של ההתקרבות אל א"י.
סיכום דבר:
בהעלותך-
העלאת הנרות כמו גם הנפת ההלויים והעלאת בני ישראל את קרבן הפסח מעלים את 3 המחנות אל המדרגה הראויה שתאפשר להם להתחיל בתנועה אל הארץ, בכך מבטא שם הפרשה את מגמתה, מגמה של תנועה ויציאה מן הקיפאון.באופן טבעי לכל תנועה ושינוי יש מתנגדים המבקשים לשמור על המצב הקיים( העם המתלונן) או לבצע שינויים במעגלים נוספים כתוצאה מהתקרבות אל הארץ (דרישת מרים) אך דבר ה' הוא הקובע את הדרך , את כיוונה, ואת המעגלים בהם יחול השינוי.
*החלוקה הנושאית נעשתה ברוח פירוש דעת מקרא לחומש במדבר.
מבנה הפרשה:*
1.ההכנות האחרונות למסע:
א.העלאת הנרות במנורה
ב.טהרת הלויים והנפתם
ג.פסח במדבר:
1.עשיית הפסח הראשון (והיחיד) במדבר
2.פסח שני
2.תיאור המסע:
א.תיאור מהלכי המסע
ב.החצוצרות ושימושן
ג.סדר מסע הדגלים
ד.בקשת משה מחותנו ותחילת המסע
ה.ויהי בנסוע הארון
3.התוצאות הישירות מן המסע:
א.מנסיונות בני ישראל את ה':
1.התבערה
2.תלונות המתאווים תאווה
3.תגובת משה ותלונתו
4.שבעים הזקנים
5.התקדשות העם לקראת אכילת בשר
6.בחירת שבעים הזקנים
7.השלו
ב.חטא מרים ותוצאותיו
תוכן הפרשה:
1.ההכנות האחרונות למסע:
3 הנושאים הראשונים עניינם אחד- הפעולות של "מכה בפטיש" לפני תחילת המסע בכל אחד מהמעגלים :כוהנים,לויים וישראל.
הכהנים:
א.העלאת הנרות במנורה
עם הקמת המשכן ובתום ימי המילואים על הכהן להדליק את נרות המנורה ובכך ניתן האות לתחילת העבודה במשכן, זוהי אם כן הפעולה הראשונה שמתניעה את המסע אל הארץ מצד הכהנים.
הלויים:
ב.טהרת הלויים והנפתם:
השלב האחרון לפני כניסת הלויים לתפקידם הוא תהליך ההטרות מטומאת מת והנפתם, מעין חיזוק ועידוד ליוצאים לעבוד בצבא ה'.הנפתם זוהי אם כן הפעולה האחרונה המוחלת על הלויים ומיד לאחריה אומר הכתוב בפירוש:
וְאַחֲרֵי כֵן בָּאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה עַל הַלְוִיִּם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם (במדבר ח,כב)
ישראל:
ג.פסח במדבר:
עשיית הפסח הצריכה את בני ישראל להיטהר מטומאת מת ע"מ להקריבו, אותם שלא יכלו להיטהר קיבלו פתרון של מועד שני, בי"ד באייר.ההיטהרות ועשיית הפסח היוו את ההכנה האחרונה של ב"י לפני תחילת המסע מהר שיני אל ארץ כנען.הפסח היווה אם כן הפעולה האחרונה לפני תחילת המסע.
2.תיאור המסע:
החלק השני של הפרשה ולמעשה לב ליבה הוא עניין המסע עצמו, כאן מתארת התורה את העובדה שהמסעות נעשו ע"פ הענן,החצוצרות ומשה האומר בנסוע הארון "קומה ה'" וכו' וממילא מובן מדוע מוזכר הציווי על עשיית החצוצרות וכן בקשתו של משה מיצתרו לשמש להם כעיניים שהרי אין סומכין רק על הנס אך משסירב יתרו לעשות כן הרי שמשה לוקח את אחריות הניווט האנשוית בפיסקה המסיימת"ויהי בנוסע הארו ויאמר משה וכו'.תיאור סדר הדגלים מאיר את חלקם של בני ישראל במסע כשהם צועדים ע"פ דגליהם.
3.התוצאות הישירות מן המסע:
תחילת התנועה לכיוון ארץ ישראל נושאת בחובה אחריות רבה ותחושה של שינוי העומד באוויר מה שהביא את העם לרתיעה וחששות מפני העתיד ,הלך הרוח הזה התבטא במלואו כמובן בפרשת המרגלים ובתוצאותיה אך דומה שהאווירה העכורה הזו החלה כבר בפרשתנו, כאשר הבקיעים הראשונים מתגלים דווקא בקצה המחנה-בקצינים שבו(רש"י).רוח זו המשיך "לבעור" גם בשאר העם שהחל לחפש תואנות שונותעל המן וביקש-בשר.שאר הקטעים בחלק זה הינם תוצאה ישירה של התלונות- החל מהעמדת מוסד 70 הזקנים וכלה בשלו הניתן לעם להשקיט רעבונו לבשר.
בפאתי הפרשה מובא סיפורה של מרים המדברת באחיה משה ובאשה הכושית שלקח.ניתן להמשיך את המגמה שצוינה קודם ולומר שמניעיה של מרים גם כן היו קשורים בהתקרבות לא"י אלא שבאו משורש חיובי: טענתה היתה שכיוון שיצאנו אל המסע ואנו קרובים מאוד להיכנס אל ארץ הקודש שעצם השהייה בה מעתירה קדושה על יושביה הרי שעל משה לחזור בו מפרישתו מאשתו.חשוב לציין שהקפאת מגמת התנועה והמסע שכה איפיינה את הפרשה - למשך שבע ימים של המתנה למרים- מעידה על הכוונות הטובות של מרים ועל ההבדל הגדול בינה לבין המתלוננים גם אם בשני המקרים היו אלה תוצאות ישירות של ההתקרבות אל א"י.
סיכום דבר:
בהעלותך-
העלאת הנרות כמו גם הנפת ההלויים והעלאת בני ישראל את קרבן הפסח מעלים את 3 המחנות אל המדרגה הראויה שתאפשר להם להתחיל בתנועה אל הארץ, בכך מבטא שם הפרשה את מגמתה, מגמה של תנועה ויציאה מן הקיפאון.באופן טבעי לכל תנועה ושינוי יש מתנגדים המבקשים לשמור על המצב הקיים( העם המתלונן) או לבצע שינויים במעגלים נוספים כתוצאה מהתקרבות אל הארץ (דרישת מרים) אך דבר ה' הוא הקובע את הדרך , את כיוונה, ואת המעגלים בהם יחול השינוי.
*החלוקה הנושאית נעשתה ברוח פירוש דעת מקרא לחומש במדבר.
